שאנל הוט קוטור SS2024. Deconstructing Ballets Russes

לשאנל יש עקביות מדהימה שאפשר רק לחלום עליה. כל מה שאנו מכנים דנ"א ומורשת נאסף, מקוטלג, מתארז, מתויג ומערם בפירמידה מושלמת, לקנאת כולם: מהתמונה הבהירה של מדמואזל ועד לקמליה הלבנה האחרונה, הסרט השחור וכפתור הזהב. אוסף SS2024 couture שנקרא The Button הוקדש לפרט הזה ממש. אבל למרות המיני-סרט המכונה pgLang, שכתב וביים דייב פרי ובוים ​​על ידי קנדריק לאמאר, כמו גם סט הדפילה עם כפתור ענק תלוי מתחת לתקרה שעוצב על ידי קנדריק לאמאר, דייב פרי ומייק קרסון, אין שום דבר על הכפתורים באוסף עצמו. ההשראה בפועל היא Ballets Russes וכפי שמספרת לנו המנהלת האמנותית וירג'יני ויארד, הקולקציה מוקדשת ליום השנה המאה לתחילת שיתוף הפעולה של שאנל עם דיאגילב.

וכיוון שקיבלנו את המפתח הזה, אנחנו לא יכולים שלא לנסות ולשחק איתו. מפתח זה פותח בקלות את הדלת הראשית לקולקציית האביב המאוד מבריקה הזו, שבה מדי הבלט נראים בבירור - בצורת החותלות והבגדים מתחת לכל הבגדים. הנה שמלה שנראית כמו פלומה לבנה-ורודה-זהובה - של מי היא? לאיזו מהדמויות של דיאגילב זה יתאים? לואו דה פאו? - כן, כנראה L'oiseau de feu, אבל בגרסה קלילה יותר של וירג'יני ויארד, ולא בגרסה רוחשת של לאון בקסט. ובמראה הסופי של כלה צוהלת ומאוד עכשווית - וירג'יני ויארד תמיד מצליחה עם אלה - במיני לבנה עם שרוולי טול נפוחים ורכבת שכמייה ארוכה מאחורי גבה, מופיעה לפתע וואטו אנד רוקוקו, ממש כמו במראה הפתיחה שהציגה מרגרט קוואלי אנחנו רואים את הצווארון הלבן הנפוח של הפיירו שלו. או שזה שוב משהו מ-Ballets Russes? פטרוצ'קה מאת אלכסנדר בנואה, למשל? אפשר להמשיך במשחק המרתק הזה, במיוחד מאז וירג'יני ויארד עצמה נזכרת בבקסט ובפלטה שלו, וגם מדגישה את הקשר ההיסטורי בין שאנל לבלט, ומזכירה לנו ששאנל תומכת בבלט האופרה של פריז עד היום. אבל באופן כללי, ההקשר הבלט לא מודגש כאן בשום צורה - מדובר בקולקציה עדינה, אלגנטית, וחשוב מכל, אוסף מסוגנן בקלות שיש בו הרבה מרהיב, אבל שום דבר תיאטרלי.

הבגדים האלה היו, כמובן, חגיגה של מטייר ד'ארט שאף קולקציית שאנל לא יכולה לוותר עליה - טול, סלסולים, קפלים ותחרה, רקמות המתארות וילונות, פלומות מוסליין, קשתות ופרחים, כיסי טול אשליה, פאייטים. אף אחד מהם לא הפך את המראה הזה למסורבל יותר, והעניק להם במקום זאת תחושת אווריריות. אבל, אם נחזור לנקודת ההתחלה של הבלט, התמונה הראשונה שעלתה לי בראש, ברגע שראיתי את המבטים הראשונים עם חצאיות וסרבלים שקופים, הייתה לא דיאגילב ולא בקסט, אלא מרג'יאלה עם כיסוי ההגנה השקוף שלו שהוא אהב לשים על גבי מגוון מראות. נראה כי וירג'יני ויארד החליטה להמשיך בתרגיל הדקונסטרוקציה שהחלה בקולקציית ה-Prêt-à-Porter SS24 עם פריטי הלבוש השונים חתוכים ותפורים אחד עם השני. אבל בגרסת הוט קוטור, זה נעשה בעדינות ובדיוק, שרק הפכו את הקולקציה הזו למרשימה יותר.

טקסט: Elena Stafyeva

זכויות יוצרים CHANEL